tag:blogger.com,1999:blog-33764451522207247732011-07-08T08:41:51.272+02:00ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.comBlogger121100tag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-13986365913851025582011-04-04T23:57:00.000+02:002011-04-05T00:01:22.749+02:00<div dir="rtl" style="text-align: right;">הנה כבר עכשיו</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">אני נכנס לדיכאון</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">אחח דיכאון רע</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">כזה שמושך אותך לתוכו</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">כמו שנתפסת עניבה למגרסת נייר</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">עניבה מפוספסת שחור על לבן</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">עניבה שמושכת את ראשי בצוור</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">מושכת אל לוע הגלגל האכזר</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">הכל בתוך הפח ממוחזר</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">פיסות אדם בלי דם חתוכות </div><div dir="rtl" style="text-align: right;">שורות שורות של דאגות</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">שורות של הזיות</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">שורות שחורות, שורות מרות</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">שורות של זכרונות</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">שורות של מה שעוד הולך להיות</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">הכל פיסות פיסות</div><div dir="rtl" style="text-align: right;">של טעויות. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-1398636591385102558?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-1173861970058180222011-04-03T01:18:00.000+02:002011-04-03T01:20:00.537+02:00<div>אני חוזר בדרך הביתה בפג׳ו הלבנה, הרגליים הממונעות שלי כבר אחד עשרה שנה פחות או יותר, מתחילת הצבא, כמה זמן עבר? אפילו את הגיל שלי עצמי אני לא הייתי יודע בלי התאריכים וגם עם התאריכים, אני מעריך את גילי קצת אחרת.</div><div>אז באותו הרגע הייתי ברכב בדרך הביתה וכבר עברתי אותו מהצד השני כשנשאר לי בדיוק צומת אחת שבעצם לא הייתי צריך לפנות שם, אלא לעשות פרסה ולחזור על הדרך בחזרה רק מהכיוון הנגדי כל זה נראה לי דיי מחשיד כשפתאום ברמזור עמדה לצידי ניידת משטרה - ובחלון, כשהצצתי לרגע, שוטרת מטולטלת נעצה בי מבט מתעניין. ומולי, בצד הנגדי, עומדת ניידת נוספת וזה גרם לי לחשוש שאולי בגלל שהרכב במצב שבו הכל מתחיל להתקלקל וחשמל מקצר והווינקר מתקתק במהירות כפולה כי האור ברקס לא נדלק ואני בעצם חוזר על אותה הדרך,איזה אידיוט יעשה דבר כזה ומה הסבירות שמיד אחרי הפרסה אני אכנס לחניה, מה הסבירות שאני גר שם, באמצע ז׳בוטינסקי, יכול לחשוב אחד השוטרים מהניידת. ואז יעצור אותי. מה הם יעשו לי ומה הם ירצו זה לא משנה כי אין עלי רשיון או כל תעודה מזהה, הכל נשאר בבית ונשכח בהעברה ממכנס למכנס או משהו. אז אני נכנס בין שתי מכוניות דיי צמודות עוצר את הרכב מכבה ויוצא מהר לפחות שמהרכב הם ישחררו. אם הם יעצרו אותי עכשיו זה כבר פחות כבד, ואם הם ירצו תעודה אז אני אומר להם שתוך רגע אני יכול להוריד מהבית. כי אני גר שם. הבעיה שאז אני כאילו מזמין אותם לעלות ולעשות לי חיפוש בבית. זה הרבה יותר גרוע מהחיפוש במכונית שהתחמקתי ממנו. </div><div>מכל התסביך המוזר הזה שקרה לי התחלתי לחשוב מה היה קורה לי אם הייתי חי תחת משטר יותר קטסטרופלי שבי שוטרים מסתובבים בחוץ ואסור להסתובב בלי אישור וצריך להתחבא מיד את הסמטה בין הצללים לעבור ולטשטש את כיוון הליכתי ובשניה אחת פתאום לפנות אל הבניין ולבדוק מאחורי. אם זה היה באמת הייתי קופץ בקצות האצבעות מהר מהר במדרגות אבל הפעם וויתרתי על החוויה וחיכיתי למעלית בלחץ שתבוא בזמן שאני מציץ אם איזה שוטר מסתובב בין הבתים ואולי קלט תנועה בבניין ושיכול להיות מאוד מסוכן ושאני רק רוצה כבר שהמעלית תגיע והדלת החיצונית תיסגר ואז הפנימית ובום ברגע אני מתרחק עמוק אל תוך הבטון בגובה של שלוש קומות. הרעש של המעלית חייב להפסיק מהר אני עוזר לדלת המעלית להיסגר אחרי, פונה לכיוון הדלת, מסתכל למטה על הרצפה מחפש אם קבוצת השערות ששמנו קבוע בכניסה עדיין שם אך הם לא. אני מחפש אותם, לאן הם נעלמו - אני בודק בהמשך המסדרון ולכיוון השני ושם אני מזהה שערה שאני בכלל לא בטוח שהיא מקבוצת השערות. החזקתי את הסערה בידי כהוכחה למשפחה - כשאכנס אני הראה להם, אומר להם שהם הפחידו אותי למוות. איך זה שהם לא בודקים שהשערות במקום. ואני אספר להם על מה שעברתי בדרך ואיך השערות רק הוסיפו על זה. אני פותח את הדלת במפתח. הם לא נעלו למעלה. אולי בגלל שהם ציפו לבואי. אני נכנס ושקט וחושך ואני רק רוצה לראות את כולם ישנים. אני מתקדם מעט ורואה כתם דם, שלולית דם לא רציתי להאמין, פחדתי, וחשבתי שזה מהחדר של הילד ולא רציתי לראות את זה בכלל אז במהירות המשכתי במסדרון ישר אל החדר בלי לראות אם אף אחד לא שוטט דם או לא, כל מה שראיתי זה שבעצם, שלולית הדם היא מעגן שהצתבר מזרם דם שזרם מכיוון שאליו אני הולך. מהחדר שלי. אני פותח את הדלת ורואה את גופי שוכב על המיטה והגוף מחורר ומדמם את עצמי על המיטה. המזרן נספג בדם וזה מטפטף מהצד השני מלמטה ונוזל אל מחוץ לחדר. כל מה שנותר לי לעשות זה לשכב על המיטה על עצמי המת ולכתוב את הסיפור הזה. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-117386197005818022?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-52115212866839467192011-04-03T01:08:00.000+02:002011-04-03T01:12:57.408+02:00<div>מחשבה -</div><div>תחשוב גבוה</div><div>מעל הראש</div><div>תנשום - קח אוויר</div><div>ותחשוב</div><div>תחשוב גבוה</div><div>הרים</div><div>מטוסים בשמים</div><div>כוכבים וכוכבים</div><div>משחקים בעיניים</div><div><br /></div><div>כוכבים -</div><div>מושכים את עישוני רחוק וגבוה להביט</div><div>כוכב אחד ומעליו אחד שביט</div><div>ראיתי שהוא מעליו ולפניו - נופל. </div><div>או שפשוט טס. יותר גבוה....</div><div>רק לצד השני. </div><div><br /></div><div>ולי? </div><div>אין לי לאן ליפול גבוה</div><div>אצלי יש אדמה שבולמת בכוח את כוח המשיכה</div><div>ואני תקוע נמחץ לאדמה וכל יום כל רגע</div><div>דוחף את עצמי - דוחף למעלה - קצת כדי להתרומם. </div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-5211521286683946719?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-33165325232669611822010-04-19T00:43:00.007+02:002010-04-21T14:03:56.492+02:00אי שם מאחורי<br />קַיִן מבזיק שהוא חי<br />צורח: זהו הֲבֵל הֲבָלִים<br />תוריד את השחורים<br />תצא במעשה<br />תרוץ אל ההרים<br />תָפֵס על העצים<br />תשקיף על עמק קרוב<br />צא את הטבע לטרוף<br /><br />נו ...<br />תפסיק לחיות בסימנים<br />אולי תשתה<br />תצא במעשה<br />ותפסיק עם המילים<br />כי את קַיִן הם מוחקים<br />בלאט הם מרדימים<br /><br />ובלי התנגדות<br />קַיִן שוקע פנימה לאט ובכבדות<br />ובשקט קורע חד ובהיר<br />קורע עוד חור בלב השביר<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-3316532523266961182?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-21249200541751023092010-04-16T16:58:00.011+02:002010-04-21T14:01:00.239+02:00<span style="font-family:arial;">היכן שאַת תֵהיי <br />תמיד יישאר לךְ שמי </span> <br /><span style="font-family:arial;"></span> <br /><span style="font-family:arial;">ותמיד שתִזַכֵרי <br />תרצי לשוב - ושוב לדבר אל ליבי; <br />תמיד תמיד תדעי; היכן שאני </span> <br /><span style="font-family:arial;">השם שלך נצור אצלי - <br />ושמי שלי סגור אצלךְ</span> <br /><span style="font-family:arial;">היכן שתהיי: <br /> <br />ויהיה שמי אצלךְ, שָם... לשמוע</span> <br /><span style="font-family:arial;">גם שתצבתי אותי במילה - תרגישי שזה כָּאַב.</span> <br /><span style="font-family:Arial;">תשמחי לרגע חָי - אךְ אָכֱזַב</span> <br /> <br /><span style="font-family:arial;">ותוכלי לְקָלל שֵקַר <br />תוכלי להאשים ו</span><span style="font-family:arial;">אפשר,... </span><span style="font-family:arial;">שאַת...</span> <br /><span style="font-family:Arial;">באור שמש גדולה... תָפני אלי חום אהבה,</span> <br /><span style="font-family:Arial;">כי הְפשַרֵת</span> <br /><span style="font-family:arial;"> <br />רק שאני פה <br />והיא רחוקה <br />וזה רק שמי שם <br />נודד איתה <br />שומע את מלמולי נפשה <br />שבראשה.</span> <br /> <br /> <br /></span> <br /><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-2124920054175102309?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-74985703652719210542010-04-09T23:42:00.006+02:002010-04-21T14:01:56.289+02:00<strong></strong><br /><strong></strong><br /><strong>אֲנִי</strong> <strong>שנִשְׁאַר</strong> <strong>הוּא</strong> <strong>צֵל</strong> <strong>שֶׁל</strong><br /><strong></strong><br /><strong>אוֹתיוֹת</strong> על הנייר הלבן<br /><br />אין אני שלם על<br /><br />אף פי שיש צל<br /><br />ואפילו יצלצל<br /><br />ונשמע באוזנינו<br /><br />יתגלה בעיננו<br /><br />ולרגעים יאחזנו,<br /><br />בֵרָעַד<br /><br />לֵב בּוֹעֵר - וְאֵינִנּוּ<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-7498570365271921054?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-85583378678417297572010-02-05T02:50:00.007+01:002010-02-05T04:36:30.392+01:00<strong>טבעו של הצבע להעיד על האור,<br />האור מעיד על טבעו<br />של הטבע להבדיל<br />בין החושך לאור<br />בין לבן לשחור<br /><br />אדם בטבע מחזיר איזה אור<br />משחור עד לבן,<br />משתדל להסוואת כל גוון.<br /><br />הנה; אדם בכסף - ניצב מול קהל<br />הוא מנצנץ - אורו - מהבהב - בחלל,<br />הוא נראה, והוא מוכר - לַמַבַט הָמֵנוכַר<br /><br />הוא מעיד על אורך-רוח הכלל - להבדיל<br />בין חובשי הצבע לבין שֵקופֶי האדם.<br />וזה ככה זה, סתם....<br /><br />כלל שמשום מה צובע<br />שכסף בטבע יופיע<br />לפני האדם.</strong><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-8558337867841729757?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-17502731635496739972009-09-16T01:48:00.003+02:002009-09-16T01:58:01.645+02:00<strong><span style="color:#003300;">אני רוצה לתלוש את הלב</span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;">שהמכונה הזאת תפסיק לעבוד</span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;">אני רוצה, שתפסיק, - תפסיק ללחוץ,</span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;">בחזה מתפוצץ, אני גם לוחץ, עם היד...</span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;">לוחץ הי חזק - תעצור!</span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;"></span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;">תום - תום, תום - תום </span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;">איזה טימטום</span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;"></span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;">הלב לא מפסיק</span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;">ואני מתרוצץ, עם היד שוב לוחץ</span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;"></span></strong><br /><strong><span style="color:#003300;">תעצור!</span></strong><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-1750273163549673997?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-16046508206186722682009-09-12T03:25:00.001+02:002009-09-13T01:50:21.162+02:00<span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#000000;">**********</span>ישנם דברים שאדם שומר</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#000000;">**********</span>אותם סגורים</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#000000;">**********</span>בתוך המגירה</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#000000;">**********</span>שאותם פותחים</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#333333;">**********</span>רק שאין ברירה </strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong></strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#333333;">**********</span>אבל ישנם דברים</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#000000;">**********</span>שאדם עובר</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#000000;">**********</span>בלית ברירה</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#333333;">**********</span>ואותם שומר</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#666666;">**********</span>במקום סגור</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#666666;">**********</span>מתחת למגירה...</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong></strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#666666;">**********</span>אך בסוף - ביום אחד</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong><span style="color:#666666;">**********</span>באיזו שנה</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:#cc0000;"><strong>- פתאום - תתגלה מולך - אמת ישנה<span style="color:#ffffff;">*********</span></strong></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-1604650820618672268?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-85607429320638596412009-08-25T00:06:00.001+02:002009-09-12T14:38:33.306+02:00אין הוכחות<br />אין בגידה<br />היא לא אמרה<br />וגם הוא לא אמר<br />מילה<br />אין עובדות<br />אין עדים לאירוע<br />שהתבצע ביחידות<br />אין עדות<br />אין משפט<br />אין נאשמת<br />אין נשמת<br />המתלונן<br />מתקיימת.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-8560742932063859641?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-48874109539065800502009-07-17T20:36:00.002+02:002009-09-12T14:50:12.451+02:00<div dir="rtl"><strong>פגישה אחרונה – אחרי שנה<br />קראת לי בשמי<br />שמעתי ולא זיהיתי<br />הסתובבתי<br />ואת אותי יצרתי<br />הפכתי מאינני לישני<br /><br />בשנייה אחת החזרת אותי<br />אני שלא זכרתי כבר<br />אותך זיהה בקלות,<br />קולך הקורא לשמי<br />נשמע לי פשוט<br /><br />זיכרון אחרון שהיה שלי ממך<br />המטושטש ורחוק – התחלק ברחוב<br />ברגע שפגשתי אותך - בדמותך<br />אני שלא זכרתי – המטושטש - המטופש<br />פתאום התעורר – רציתי כבר שיגמר<br />אני שונא אותך<br />במיוחד אותי שזרקתי<br />אני מעורער שיש בי<br />רוצה ששוב לא ישוב<br />יתחלק ממני וייפול לביוב</strong></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-4887410953906580050?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-3376445152220724773.post-11159000821994381512009-05-13T01:43:00.002+02:002010-04-21T13:44:19.437+02:00<strong>אין אני ואני<br /><br />בכדי להבין את השיר שלי<br />צריך לעצום עניים<br />היי!..., גם לאטום אוזניים<br /><br />כל מה שאתה קורא עכשיו<br />זה תעתוע ויזואלי - אבל אוף...<br />השיר שלי הוא- דבר שאצלי שקוף<br />וזהו רק דיו - כימיקלי רעיל, שמנסה להסביר<br />על חתיכת דף - עץ שמקלף והפך לבהיר<br /><br />בכדי להבין את השיר<br />תפרק כימי-כלים, תפריד ת'מילה<br />תנתק שורשים - תתפוס מקן המילים נמלה, נמלה<br /><br />אין אני ואני זה שני עולמות<br />בכדי להוכיח את קיומם אין צורך לעבוד,<br />אין למה, שוב לשיר את השיר.<br />אתה רוצח, לוקח חתיכה מוצץ את דמה ומנסה להבהיר<br /><br />ממשיך לקראו ולנסות להלבין<br />מותח מסגרות ממפה פה ושם<br />מוציא עיניים קורא בטון כואב פעמיים, בכל<br />קול שמנסה אין אתה מוצץ את קול הלב<br /><br />תעקור עיניים תכרות אוזניים ותסתום פה ואף<br />תשתיק!<br />אין פה צבעי מאכל טעם וריח להמתיק, זכרונות<br />וחרוזים הם לא פתרונות - הם תעתועים מצלצלים<br />אין אני ואני הם לא מתחרזים, הם מילים, מילים<br />כמו ששָׂפַה מול שָׂפַה רק ביחד ממלמלים<br /><br />אין אני- הוא בחלל גופי הרך שוקע עמוק<br />כמו לצוף על גבי, האוקיינוס רחוק רחוק<br />כשקַו הָמַים נקרע בין האוזניים ו..., גל מציף את השפתיים ו...<br />בועות, בועות ממלמלות, מתגלגלות ועולות אל על<br /><br />דווקא בתוך התופת בין מבט העיניים אל השמים,<br />נצבע רקיע תכול,<br />ויש אלוהים כל יכול;<br />עיוור הוא שרואה שם כחול<br />כי כששמים לב לפעימות, פעימות;<br />לרגעים בין המכות -<br /><br />עף-עף בעף-עף נלחם ביני ובין אינני<br />במרווח הזה ------- שחור<br />בין אני לאיני, אין אני שם מאיר את החור<br /><br />שוכן, ומתעורר בי כשאני ישן או שיכור<br />אין אני חי בחלומי, הוא חי גם כשאני,<br />אבל אין הוא - אני<br />בקיומי.</strong><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/3376445152220724773-1115900082199438151?l=ksesonit.blogspot.com' alt='' /></div>ksesonithttp://www.blogger.com/profile/05530775717246704644noreply@blogger.com0